24 ימים, 7 ימי מסירה: תשרי תשפ"ז יום אחר יום
מערב ראש השנה, שישי 11.9.2026, ועד אסרו חג, ראשון 4.10.2026, עברו 24 ימים. לא כולל את אסרו חג עצמו, היו בהם 15 ימים של ראשון עד חמישי. שמונה מהם נפלו על חג, ערב חג או חול המועד. נשארו 7 ימי מסירה ודאיים, ועוד 5 אם חברת השליחויות מוסרת בחול המועד. הטבלה מחשבת את ימי המסירה אצל חברת שליחויות שלא מוסרת בשישי, בשבת, בחגים ובערבי חג:
ימים: שישי 11.9 עד ראשון 13.9 (כ"ט באלול עד ב' בתשרי) · מה חל בהם: ערב ראש השנה וראש השנה · ימי מסירה: 0
ימים: שני 14.9 עד חמישי 17.9 (ג' עד ו' בתשרי) · מה חל בהם: ימי חול · ימי מסירה: 4
ימים: שישי 18.9 עד שני 21.9 (ז' עד י' בתשרי) · מה חל בהם: שישי, שבת, ערב יום כיפור ויום כיפור · ימי מסירה: 0
ימים: שלישי 22.9 עד חמישי 24.9 (י"א עד י"ג בתשרי) · מה חל בהם: ימי חול · ימי מסירה: 3
ימים: שישי 25.9 ושבת 26.9 (י"ד ו-ט"ו בתשרי) · מה חל בהם: ערב סוכות וסוכות · ימי מסירה: 0
ימים: ראשון 27.9 עד חמישי 1.10 (ט"ז עד כ' בתשרי) · מה חל בהם: חול המועד · ימי מסירה: 0 או 5
ימים: שישי 2.10 ושבת 3.10 (כ"א ו-כ"ב בתשרי) · מה חל בהם: הושענא רבה, ושמיני עצרת ושמחת תורה · ימי מסירה: 0
ימים: ראשון 4.10 (כ"ג בתשרי) · מה חל בהם: אסרו חג · ימי מסירה: חוזרים
בסך הכול: 4 + 3 + (0 או 5). כלומר 7 ימי מסירה ודאיים, או 12 אם יש מסירה בחול המועד. המועדים לפי לוח החופשות של משרד החינוך לשנת תשפ"ז, והתאריכים העבריים לפי לוח 2net לספטמבר 2026.
איך לקרוא את המספר הזה? בלי חגים, כל 15 ימי ראשון עד חמישי בטווח היו ימי מסירה. בתשרי תשפ"ז, כשחול המועד סגור, נשארו 7, פחות ממחצית. כל הזמנה שנכנסה בתקופה הזו חיכתה לאחד משבעת הימים האלה, או לאסרו חג.
למה העומס נוחת דווקא אחרי אסרו חג
שלושה דברים קורים יחד:
1. הלקוחות לא מפסיקים להזמין. חנות אונליין פתוחה גם כשאין מסירה. הזמנות נכנסות בערב החג, בחג עצמו ובחול המועד, ונכנסות לתור.
2. מה שמגיע אחרי היום האחרון למסירה מחכה. הזמנה שהתקבלה אחרי המועד האחרון של החנות, בערב החג או בחג עצמו, מצטרפת לתור של היום הראשון שבו יש מסירה.
3. גם החנות עצמה נחה. אם המחסן או מי שאורז סגורים בחול המועד, ההזמנות של כל השבוע נארזות רק אחרי שמחת תורה.
התוצאה: בשבוע שאחרי אסרו חג יוצאות לדרך גם ההזמנות החדשות וגם כל מה שנצבר. הזמנה ששולמה בחול המועד יכולה להגיע כמה ימי עסקים אחרי החג, גם כשהכול עובד כרגיל.
הנקודה שקל לפספס היא שהעיכוב לא נוצר בחג, אלא אחריו. בימי החג אין מסירה, וזה ידוע. העיכוב מורגש ביום ראשון ושני שאחרי, כשכל החנויות שולחות בבת אחת את מה שהצטבר. מי שתכנן רק את "הימים בלי מסירה" ולא את "השבוע שאחריהם" מגלה שהשבוע הרגיל הראשון אחרי החגים הוא השבוע העמוס ביותר.
מה זה אומר ללקוח? שאלה כמו "למה ההזמנה שלי מחול המועד עוד לא הגיעה?" מגיעה בימים שאחרי אסרו חג. בתשרי תשפ"ז אלה היו 5 עד 7 באוקטובר. כדאי שהתשובה תהיה מוכנה מראש, ושהלקוח יראה את המועדים עוד לפני שהוא מזמין.
ויש גורם רביעי, פחות גלוי: גם חברת השליחויות עצמה נכנסת לשבוע הזה עם תור. החבילות של כל החנויות שעבדו איתה נאספות באותם ימים, והמסירה מתפרסת על כמה ימים במקום על יום אחד. לכן גם חנות שארזה הכול בזמן יכולה לראות זמן העברה ארוך מהרגיל בשבוע שאחרי אסרו חג. את זה שואלים מראש: האם זמן ההעברה שהובטח לכם חל גם על השבוע שאחרי החגים.
הלקוחות לא עוצרים: מה הנתונים מראים
ספטמבר 2026 הוא החודש שבו חלו ראש השנה, יום כיפור וסוכות, לפי לוח החופשות של משרד החינוך. ובכל זאת, לפי נתוני חברת שבא שפרסם ביזפורטל, בספטמבר 2026 נקבע שיא של ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין: 1.032 מיליארד שקל ביום, עלייה של 4.4% לעומת 988.7 מיליון שקל באוגוסט. סך ההוצאות באונליין בחודש הגיע ל-30.961 מיליארד שקל, עלייה של 5.5% לעומת 29.335 מיליארד שקל בספטמבר 2025 (ביזפורטל).
במילים פשוטות: הקנייה ברשת לא נעצרה בחגים. מה שנעצר הוא המסירה. הפער בין שני הדברים האלה הוא התור שנפרק אחרי אסרו חג.
ומיד אחר כך מגיע נובמבר. לפי נתוני שבא שפרסמה וואלה כסף, בנובמבר 2025 נקבע שיא של ממוצע ההוצאות היומי באונליין, 990.772 מיליון שקל, ובדצמבר 2025 הממוצע ירד ל-928.689 מיליון שקל, נמוך ב-6.3% מהשיא (וואלה כסף). חנות שעדיין מנקה תור מתשרי בסוף אוקטובר נכנסת לעונת הקניות של נובמבר בפיגור. על נובמבר 2026 ראו את המדריך לבלאק פריידיי שחל ביום שישי.
הנתונים האלה כלל-ארציים. הם לא אומרים כמה הזמנות קיבלה חנות מסוימת. המספר שחשוב לכם הוא שלכם: כמה הזמנות נכנסו בין 11.9 ל-4.10 השנה, כמה מהן חיכו לאסרו חג, וכמה ימים לקח לפנות את התור. מי שרושם את זה עכשיו מתכנן את תשרי תשפ"ח לפי נתונים, לא לפי זיכרון.
חנות שאין לה נתונים כאלה, למשל חנות שנפתחה השנה, יכולה להתחיל מהממוצע היומי שלה בשבוע רגיל. מכפילים אותו במספר הימים שבהם לא הייתה מסירה, ומקבלים הערכה גסה של התור שיחכה באסרו חג. ההערכה הזו מספיקה כדי להחליט אם צריך עזרה באריזה, ואותה מעדכנים לפי מה שקרה בפועל.
היום האחרון למסירה אינו היום האחרון להזמנה
היום האחרון למסירה הוא היום שבו חברת השליחויות עוד מוסרת. לפני ראש השנה תשפ"ז זה היה חמישי, כ"ח באלול (10.9.2026).
היום האחרון להזמנה מוקדם ממנו. סופרים אחורה שני פרקי זמן:
1. ימי הטיפול של החנות: כמה זמן עובר מההזמנה ועד שהחבילה ארוזה ומוכנה לשליח.
2. זמן ההעברה: כמה ימי מסירה עוברים מרגע שהשליח קיבל את החבילה ועד שהיא אצל הלקוח. את המספר הזה מקבלים בכתב מחברת השליחויות.
לדוגמה, לקראת ראש השנה תשפ"ח. ערב ראש השנה חל ביום שישי, 1.10.2027 (כ"ט באלול), לפי לוח ימי הפעילות של בנק ישראל ל-2027. לכן היום האחרון למסירה הוא חמישי, 30.9.2027 (כ"ח באלול). חנות שאורזת ביום שאחרי ההזמנה:
זמן ההעברה (לדוגמה): עד 2 ימי מסירה · החבילה אצל השליח עד: שלישי 28.9 (כ"ו באלול) · ההזמנה האחרונה: שני 27.9 (כ"ה באלול)
זמן ההעברה (לדוגמה): עד 3 ימי מסירה · החבילה אצל השליח עד: שני 27.9 (כ"ה באלול) · ההזמנה האחרונה: ראשון 26.9 (כ"ד באלול)
המספרים בטבלה הם דוגמה לחישוב, לא זמן של חברה מסוימת.
הטעות הנפוצה היא לכתוב ללקוח את היום האחרון למסירה כאילו הוא היום האחרון להזמין. לקוח שמזמין ביום חמישי, 30.9, וקורא "משלוחים עד חמישי", מצפה לקבל את החבילה לפני החג. הוא יקבל אותה אחרי. מה עושים כשחסר נתון? אם זמן ההעברה עוד לא הגיע בכתב, מחשבים לפי הטווח הארוך ביותר שסביר לכם, ומעדכנים כשהתשובה מגיעה.
דוגמה היפותטית: כמה שעות עבודה מחכות באסרו חג
דוגמה היפותטית, לחישוב בלבד. הנחות: חנות קטנה לא אורזת בחול המועד. מסוכות ועד מוצאי שמחת תורה, 25.9 עד 3.10, נכנסו 150 הזמנות. ליקוט, אריזה ומדבקה של הזמנה לוקחים 4 דקות. האורזים מקבלים שכר מינימום, שלפי כל-זכות עומד מ-1.4.2026 על 35.40 שקל לשעה (כל-זכות).
החישוב, מספר אחר מספר:
1. זמן האריזה: 150 × 4 = 600 דקות.
2. בשעות: 600 ÷ 60 = 10 שעות עבודה.
3. שכר מינימום בלבד: 10 × 35.40 = 354 שקל, לפני עלויות מעסיק נוספות.
עכשיו שתי דרכים לעשות את אותה עבודה. בדרך הראשונה, עובד אחד אורז את כל 150 ההזמנות באסרו חג, ראשון 4.10. ביום של 8 שעות הוא מספיק 8 × 60 ÷ 4 = 120 הזמנות, ו-30 נשארות ליום שני, 5.10, יחד עם ההזמנות החדשות. בדרך השנייה, החנות פותחת שעתיים ביום בחמשת ימי חול המועד, 27.9 עד 1.10. 5 × 2 = 10 שעות, אותן 354 שקל. ההזמנות מוכנות לאיסוף כבר באסרו חג בבוקר, ואם חברת השליחויות מוסרת בחול המועד, חלקן יוצאות עוד לפני החג.
המסקנה: העלות הישירה של העבודה זהה בשתי הדרכים, כי מספר השעות זהה. מה שמשתנה הוא מתי הלקוח מקבל את החבילה. חנות שמחליטה על הדרך מראש, באלול, יכולה גם לכתוב ללקוחות מה יקרה, במקום להתנצל באוקטובר.
כדי להתאים את הדוגמה לחנות שלכם, מחליפים שלושה מספרים: מספר ההזמנות שנצברו, הדקות להזמנה והשכר לשעה של מי שאורז. אם בעל העסק אורז בעצמו, השכר לא נספר בשקלים אלא בשעות שלו, והשאלה היא אם יש לו 10 שעות פנויות ביום אחד. בדרך כלל אין.
מה חנות עושה באלול
קובעים מועד הזמנה אחרון אחד לפני ראש השנה, לפי החישוב שלמעלה, וכותבים אותו בעמוד המוצר, בעמוד התשלום ובמייל האישור.
שואלים את חברת השליחויות בכתב שלוש שאלות: מה היום והשעה האחרונים לאיסוף לפני כל חג, האם יש מסירה בחול המועד, ומה זמן ההעברה ליעדים שלכם.
מחליטים אם החנות אורזת בחול המועד. אם לא, כותבים את זה ללקוחות מראש.
מכינים מלאי, קרטונים ומדבקות לפני ערב ראש השנה, כדי שבשבוע שאחרי החג לא יחסר כלום.
מתכננים את השבוע שאחרי אסרו חג: יותר ידיים לאריזה, ותשובה מוכנה ללקוחות ששואלים "איפה החבילה".
מחליטים אם להגביל מוצרים מסוימים לפני החג: מוצר שמגיע מספק חיצוני ויכול לצאת רק אחרי החג מסומן בעמוד שלו, כדי שלקוח שקונה מתנה ידע מראש.
הסדר חשוב. את השאלות לחברת השליחויות שואלים קודם, כי בלי התשובות אי אפשר לקבוע את מועד ההזמנה האחרון. אחר כך מחליטים על חול המועד, כי ההחלטה הזו קובעת אם יש 7 ימי עבודה או 12. רק אז כותבים את הנוסח ללקוחות, ובסוף מכינים מלאי ואריזות לפי מספר ההזמנות הצפוי.
ספק אריזות, ספק סחורה ומי שעוזר באריזה גם הם חוגגים. הזמנה מספק שנשלחת בשבוע של ראש השנה עלולה להגיע רק אחרי סוכות. מה שצריך לשבוע שאחרי אסרו חג, מזמינים באמצע אלול.
עוד שתי פעולות שקל לשכוח. הראשונה: לבדוק את כל ההודעות האוטומטיות של החנות, כמו מייל אישור או הודעת "ההזמנה נשלחה", ולוודא שאין בהן "משלוח תוך יום עסקים" שלא מתקיים בחגים. השנייה: להחליט מי עונה ללקוחות בחול המועד. גם אם החנות לא אורזת, שאלה שנשארת בלי מענה שבוע שלם הופכת לתלונה, ותשובה קצרה עם תאריך מונעת אותה.
נוסח מוכן ללקוחות
אפשר להעתיק ולמלא. הסוגריים המרובעים הם מה שאתם משלימים:
משלוחים לקראת החגים: הזמנות שיתקבלו עד יום [שני], [כ"ה באלול] ([27.9]), צפויות להגיע לפני ראש השנה. הזמנות שיתקבלו אחרי המועד הזה ייצאו אחרי החג, לפי סדר קבלתן. בשישי, בשבת, בחגים ובערבי חג אין מסירה. [בחול המועד: יש מסירה / אין מסירה].
שימו לב למילה "צפויות". את המועד אתם קובעים, אבל את זמן ההעברה קובעת חברת השליחויות. ושימו לב לתאריך העברי לצד הלועזי: חלק מהלקוחות מתכננים את החג לפי הלוח העברי, ותאריך כפול חוסך להם חישוב ומונע טעות.
נוסח קצר נוסף, להודעה ללקוחות שהזמינו בחול המועד:
ההזמנה התקבלה. בחול המועד [החנות סגורה / אין מסירה], ולכן היא תיארז ותצא לשליח מיום ראשון, [4.10], לפי סדר קבלת ההזמנות. משם המשלוח לוקח [טווח] ימי עסקים.
ההודעה הזו חוסכת את רוב השאלות שמגיעות בשבוע שאחרי החג. הלקוח יודע מתי ההזמנה יוצאת, למה, ומה הטווח. כדאי לשלוח אותה ביום ההזמנה, ולא לחכות לשאלה.
ושלושה מקומות שבהם הנוסח צריך להופיע באותו ניסוח: הבאנר העליון באתר, עמוד התשלום ומייל האישור. לקוח שרואה תאריך אחד בבאנר ותאריך אחר בעמוד התשלום יבחר את המוקדם מביניהם, ויתלונן כשהוא לא מתקיים. אחרי החגים מורידים את הבאנר, כדי שלא יבלבל לקוחות בשבוע רגיל.
ומה לא לכתוב: "משלוחים כרגיל בחגים", "משלוח מהיר גם בחול המועד" או תאריך הגעה מדויק להזמנה מערב החג. כל אחד מהם מבטיח משהו שתלוי בחברת השליחויות ובימי החג, ולא בחנות. מה שהחנות כן יכולה להבטיח הוא מתי היא אורזת ומתי ההזמנה יוצאת לשליח.
חול המועד: לברר, לא להניח
ההבדל בין 7 ל-12 ימי מסירה בתשרי הוא חול המועד. חמישה ימים, כמעט שבוע עבודה שלם, שתלויים בתשובה אחת של חברת השליחויות. אל תניחו בשום כיוון, וגם לא לפי מה שהיה בשנה שעברה: מדיניות יכולה להשתנות משנה לשנה. בקשו מחברת השליחויות תשובה בכתב לכל אחד מחמשת הימים, וכתבו ללקוחות בדיוק מה שקיבלתם.
למה לכל יום בנפרד? כי "יש מסירה בחול המועד" יכול להיות נכון ליומיים ולא לחמישה, או נכון לערים מסוימות ולא לאחרות, או נכון למסירה אבל לא לאיסוף. השאלה הנכונה היא כפולה: האם השליח אוסף מכם ביום הזה, והאם הוא מוסר ללקוח ביום הזה. תשובה חיובית רק לאחת משתי השאלות לא עוזרת.
גם החנות צריכה להחליט. אם יש מסירה בחול המועד אבל אין מי שיארוז, התוצאה זהה לחול המועד סגור. ואם החנות אורזת אבל חברת השליחויות לא אוספת, החבילות מוכנות ומחכות, וזה עדיין טוב יותר מאשר לארוז את הכול באסרו חג.
לחנות עונתית, שמוכרת בעיקר לקראת החגים, חול המועד הוא גם זמן של החזרות והחלפות: מתנה שלא התאימה, מידה שגויה. כדאי לכתוב מראש מה קורה בהחזרה שנשלחת בחול המועד, ומתי היא תטופל. לקוח שיודע שההחלפה תצא אחרי אסרו חג לא יתקשר שלוש פעמים לשאול.
ואם התשובה מחברת השליחויות מגיעה מאוחר, או לא מגיעה בכלל? אז מתכננים לפי התרחיש הזהיר: אין מסירה בחול המועד. כך כותבים ללקוחות, וכך מחשבים את מועד ההזמנה האחרון. אם בסוף מתברר שיש מסירה, החבילות מגיעות מוקדם מהצפוי, ולקוח שמקבל חבילה מוקדם לא מתלונן.
חנות קטנה, חנות עונתית וחנות שמוכרת לחגים
לא כל חנות מרגישה את תשרי באותה עוצמה. שלושה מקרים נפוצים:
חנות קטנה עם אורז אחד. כאן הצוואר הצר הוא האדם, לא חברת השליחויות. גם אם יש מסירה בחול המועד, מי שאורז לבד ונח בחג יוצר תור. הפתרון הוא בדרך כלל אחד משניים: שעות אריזה קצרות בחול המועד, או עזרה זמנית לאסרו חג ולשבוע שאחריו. את ההחלטה מקבלים באלול, כי עזרה זמנית באוקטובר קשה למצוא בהודעה של יום.
חנות עונתית. חנות שרוב המכירות שלה בחגים בודקת קודם מתי ההזמנות שלה נכנסו בשנה שעברה. אם רובן נכנסו בשבועות שלפני ראש השנה, בשבילה המועד האחרון להזמנה הוא הנתון החשוב ביותר, ובשבילו צריך את זמן ההעברה בכתב. אחרי המועד הזה היא יכולה להמשיך למכור, בתנאי שהיא כותבת בבירור שהמשלוח יוצא אחרי החג.
חנות שמוכרת מתנות לחג. כאן לקוח שקיבל אחרי החג לא קיבל את מה שהזמין. לכן מועד ההזמנה האחרון צריך להיות שמרני, עם מרווח של יום לפחות, וכדאי להציג ליד כל מוצר "מתאים למשלוח לפני החג" או "יישלח אחרי החג", לפי התאריך.
בכל שלושת המקרים, מה שחסר בדרך כלל הוא לא מידע על החגים, אלא החלטה מוקדמת. את הלוח כולם יודעים. ההבדל הוא מי כתב ללקוחות מה יקרה, ומתי.
שאלה טובה לבדיקה עצמית, לכל אחד משלושת המקרים: אם לקוח מזמין מהחנות בערב ראש השנה בשעה 22:00, מה בדיוק כתוב לו לפני התשלום? אם התשובה היא "משלוח 2 עד 4 ימי עסקים" בלי אזכור של החג, הנוסח עוד לא מוכן לתשרי.
תשרי תשפ"ח: אותם ימי שבוע, אותה בעיה
ערב ראש השנה תשפ"ח חל שוב ביום שישי, 1.10.2027, לפי לוח ימי הפעילות של בנק ישראל ל-2027. יום כיפור חל ביום שני, 11.10.2027, וחול המועד סוכות חל בין 17 ל-22 באוקטובר 2027. לכן המבנה חוזר, אצל חברה שלא מוסרת בשישי, בשבת, בחגים ובערבי חג:
ימים: חמישי 30.9.2027 (כ"ח באלול) · ימי מסירה: היום האחרון למסירה לפני ראש השנה
ימים: שני 4.10 עד חמישי 7.10 (ג' עד ו' בתשרי) · ימי מסירה: 4
ימים: שלישי 12.10 עד חמישי 14.10 (י"א עד י"ג בתשרי) · ימי מסירה: 3
ימים: ראשון 17.10 עד חמישי 21.10 (ט"ז עד כ' בתשרי), חול המועד · ימי מסירה: 0 או 5
ימים: ראשון 24.10.2027 (כ"ג בתשרי) · ימי מסירה: אסרו חג, חוזרים
שוב 7 ימים ודאיים מתוך 24. המאמר יעודכן בסוף יולי 2027, עם הזמנים שיאושרו.
מה עושים עם המידע הזה עכשיו, שנה מראש? שלושה דברים. רושמים את המספרים של תשרי תשפ"ז: כמה הזמנות נכנסו, כמה חיכו, כמה ימים לקח לפנות. מסמנים ביומן את אמצע אלול תשפ"ז, סביב ט"ו באלול (17.9.2027, לפי לוח 2net לספטמבר 2027), כמועד לשאול את חברת השליחויות את שלוש השאלות. ומחליטים כבר עכשיו, כשהזיכרון טרי, אם בשנה הבאה החנות אורזת בחול המועד.
כמו בתשפ"ז, יום כיפור חל ביום שני וערבו ביום ראשון (10.10.2027), ולכן בשבוע ההוא יש שלושה ימי מסירה בלבד, שלישי עד חמישי, ואחריהם מיד ערב סוכות.
מה אומר החוק על מועד האספקה, ומה קורה כשהחבילה מאחרת
לפי חוק הגנת הצרכן, כפי שמביא אותו אתר כל-זכות, בעסקת מכר מרחוק העוסק חייב לגלות לצרכן את "מועד ודרך הספקת הנכס או השירות" (סעיף 14ג, כל-זכות). חנות שכותבת מראש מועד הזמנה אחרון, וכותבת שאין מסירה בשישי ובערבי חג, נותנת ללקוח מועד שאפשר לעמוד בו.
ומה קורה כשהמועד לא מתקיים? לפי כל-זכות, לקוח רשאי לבטל קנייה מרחוק בתוך 14 ימים. בביטול רגיל העסק רשאי לגבות דמי ביטול של 5% מהמחיר או 100 שקל, לפי הנמוך. כשהביטול נובע מכך שהמוצר לא סופק במועד שנקבע, אסור לגבות דמי ביטול, והלקוח מחזיר את המוצר במקום שבו הוא נמסר לו (כל-זכות).
דוגמה היפותטית, לחישוב בלבד. לקוחה הזמינה ב-22.9 מתנה של 280 שקל, והחנות כתבה "יגיע לפני סוכות". החבילה לא הגיעה, והלקוחה ביטלה.
1. ביטול בגלל אי-אספקה במועד שנקבע: אין דמי ביטול. ההחזר 280 שקל במלואם, והחנות אוספת את המוצר מהמקום שבו נמסר.
2. לשם השוואה, אילו המועד היה מתקיים והלקוחה הייתה מבטלת מסיבה אחרת: 5% × 280 = 14 שקל. 14 נמוך מ-100, ולכן דמי הביטול המרביים 14 שקל, וההחזר 280 − 14 = 266 שקל.
3. ההפרש בין שני המקרים: 280 − 266 = 14 שקל, ועוד האיסוף של המוצר, ועוד לקוחה שמאוכזבת דווקא מהמתנה לחג.
המספר הקטן אינו העיקר. העיקר הוא שהבטחה שאי אפשר לעמוד בה הופכת ביטול רגיל לביטול שהחנות נושאת בו לבד.
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.
די בסט נותנת שירות לבעלי עסקים ולחנויות אונליין בלבד, ואינה מבצעת משלוחים חד-פעמיים. די בסט לא מוסרת חבילות בימי שישי ובערבי חג, וזה כתוב מראש.
עוד על ניהול המשלוחים של החנות לאורך השנה: שליחויות לחנויות אונליין. ולקראת האביב: פסח תשפ"ז, היום האחרון למסירה וחול המועד.
שולחים כל חודש מהעסק או מהחנות? רוצים לבדוק אם זה מתאים לכם? יצירת קשר. תשובות לשאלות נפוצות בשאלות ותשובות.