מה החוק דורש מחנות שמוכרת מרחוק
מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.
עסקת מכר מרחוק היא עסקה שנעשית בעקבות שיווק מרחוק, בלי שהקונה והמוכר נמצאים באותו מקום. החוק מונה ביניהם אמצעים כמו טלפון ו"תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא" (סעיף 14ג(ו), נבו). חנות אינטרנטית, הזמנה בוואטסאפ ומכירה בטלפון נכנסות כולן להגדרה.
ארבע הוראות בחוק נוגעות ישירות לזמני משלוח:
1. גילוי לפני העסקה. בשיווק מרחוק העוסק חייב לגלות לצרכן, בין השאר, את "מועד ודרך הספקת הנכס או השירות" (סעיף 14ג(א)(4)).
2. מסמך בכתב. לא יאוחר ממועד ההספקה, העוסק מספק לצרכן מסמך עם פרטי העסקה, ובהם האופן שבו אפשר לבטל אותה (סעיף 14ג(ב)).
3. זכות ביטול. בקניית מוצר, הצרכן רשאי לבטל מיום העסקה ועד 14 ימים מיום קבלת המוצר או מיום קבלת המסמך, לפי המאוחר (סעיף 14ג(ג)(1)).
4. תוצאות הביטול. כשהביטול נובע מאי-אספקה במועד שנקבע בחוזה, העוסק מחזיר את הכסף בתוך 14 ימים ואינו גובה דמי ביטול (סעיף 14ה(א)).
כל-זכות מסכמת את חובת הגילוי באותן מילים, ומפנה לסעיף 14ג (כל-זכות).
יש עוד סעיף, פחות מוכר, שמשנה את התמונה: סעיף 2 לחוק אוסר על הטעיה, ומונה את "מועד ההספקה" בין העניינים המהותיים בעסקה (סעיף 2(א)(3), נבו). המשמעות המעשית: מועד שכתבתם הוא לא רק פרט מידע, אלא הבטחה שבודקים אתכם לפיה.
מה מכל זה צריך להיות בתקנון? הכול, אבל לא רק שם. החוק מדבר על גילוי בשיווק, לפני העסקה. לקוח שקורא את מועד האספקה רק אחרי התשלום, במייל האישור, קיבל את המידע מאוחר מדי. לכן כדאי לכתוב את המועד קודם בעמוד המוצר ובעמוד התשלום, ורק אחר כך לנסח את הסעיף המלא בתקנון.
מה קורה כשההזמנה מאחרת
ההבדל בין ביטול רגיל לביטול בגלל איחור מופיע בשני סעיפים קטנים של סעיף 14ה (נבו):
ביטול רגיל (סעיף 14ה(ב)). העוסק מחזיר את הכסף בתוך 14 ימים, ורשאי לגבות דמי ביטול של עד 5% ממחיר הנכס או 100 שקל, לפי הנמוך. הצרכן מחזיר את המוצר למקום העסק.
ביטול בגלל אי-אספקה במועד (סעיף 14ה(א)). אין דמי ביטול בכלל. הצרכן מעמיד את המוצר לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו.
כל-זכות מתרגמת את השורה האחרונה לשפה מעשית: אם המוצר נשלח עם שליח לביתו של הלקוח, על בעל העסק לקחת אותו מהבית (כל-זכות). ביזפורטל מסבירה את אותו כלל, וכותבת שהחוק וגם תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) קובעים אותו (ביזפורטל).
שני פרטים על ספירת הימים, שבעלי חנויות טועים בהם:
14 הימים נספרים כולל שבתות וחגים. אם היום האחרון חל ביום מנוחה, המועד נדחה ביום אחד (לפי כל-זכות וביזפורטל).
השעון מתחיל מהמאוחר מבין שניים: קבלת המוצר או קבלת המסמך בכתב (סעיף 14ג(ג)(1)). חנות ששולחת את מסמך פרטי העסקה רק אחרי שהחבילה הגיעה מאריכה בעצמה את תקופת הביטול.
ועוד חריג שחשוב לחנויות עם צ'אט או מכירה טלפונית: אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש רשאי לבטל בתוך ארבעה חודשים, אם ההתקשרות כללה שיחה בין העוסק לצרכן (סעיף 14ג1, נבו). לפי כל-זכות, גם התכתבות בצ'אט עם נציג נחשבת לשיחה (כל-זכות).
דוגמה היפותטית: כמה עולה איחור אחד
דוגמה היפותטית, לחישוב בלבד. הסכומים מומצאים לצורך החישוב, והכללים לקוחים מסעיף 14ה (נבו).
חנות מקבלת שתי הודעות ביטול על הזמנות מבלאק פריידיי. הזמנה א' של 250 שקל, הזמנה ב' של 3,000 שקל.
1. ביטול רגיל, הזמנה א': 5% × 250 = 12.50 שקל. זה פחות מ-100, ולכן דמי הביטול המרביים הם 12.50 שקל, וההחזר 250 − 12.50 = 237.50 שקל.
2. ביטול רגיל, הזמנה ב': 5% × 3,000 = 150 שקל. זה יותר מ-100, ולכן התקרה היא 100 שקל, וההחזר 3,000 − 100 = 2,900 שקל.
3. ביטול בגלל איחור, שתי ההזמנות: אין דמי ביטול. ההחזר 250 ו-3,000 שקל במלואם, והחנות אוספת את המוצרים מהמקום שבו נמסרו.
נקודת המעבר בין שני הכללים של דמי הביטול היא 2,000 שקל, כי 5% × 2,000 = 100. מתחת לסכום הזה קובע האחוז, ומעליו קובעת התקרה.
עכשיו נניח, עדיין באופן היפותטי, ש-20 הזמנות של 250 שקל מתבטלות כולן בגלל איחור. דמי הביטול שהחנות לא תגבה: 20 × 12.50 = 250 שקל. לסכום הזה מתווספות 20 נסיעות איסוף מבתי הלקוחות, במחיר שתלוי בחברת השליחויות שלכם. את המספר הזה כדאי לבקש ממנה מראש, כי הוא העלות האמיתית של מועד שלא עמדתם בו.
המסקנה לא תלויה בסכומים: בהזמנה קטנה דמי הביטול שמאבדים קטנים, ואיסוף המוצר מהבית הוא החלק היקר. בהזמנה גדולה, מעל 2,000 שקל, ההפסד בדמי הביטול הוא 100 שקל לכל הזמנה, ועדיין מתווסף אליו האיסוף.
איך הרשות להגנת הצרכן מסתכלת על איחור
שתי הודעות של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מראות מה נבדק בפועל:
ספטמבר 2024. הרשות הודיעה על כוונה להטיל עיצום כספי של 752,856 שקל על חברה שמוכרת מוצרי טקסטיל באתר. לפי ההודעה, החברה התחייבה לספק בתוך מספר ימים מוגדר ולא סיפקה, ו"אי אספקת המוצר במועד מהווה דבר העלול להטעות צרכן בפרט מהותי בעסקה" (אייס).
ינואר 2023. הרשות הודיעה על כוונה להטיל עיצום של 1,823,988 שקל על מפעילת אתר מאסטר שופ. גם שם החברה התחייבה בזמן ההזמנה לספק בתוך מספר ימים מוגדר, ולא עשתה זאת (וואלה כסף).
בשני המקרים מדובר בכוונה להטיל עיצום, ולחברות הייתה זכות טיעון בתוך 45 ימים. הן לא הדוגמה של "מה קורה לכל חנות שמאחרת", אלא הדוגמה של מה הרשות קוראת כשהיא פותחת אתר: את המועד שהוצג בעת ההזמנה, ואת מה שקרה בפועל.
בשתי ההודעות יש גם פרט שנוגע ישירות לתקנון. לפי אייס, התקנון של חברת הטקסטיל קבע שאפשר לבטל בתוך 14 ימים מההזמנה, אף שהחוק סופר מיום קבלת המוצר או המסמך. הוא גם דרש אריזה מקורית וחשבונית, והרשות כתבה שזו התניה שלא קיימת בחוק. לפי וואלה כסף, התקנון של מאסטר שופ קבע דמי ביטול על מוצר פגום ואפשר להחזיר בגדים רק בתוך יומיים. כלומר, הרשות קוראת את התקנון שורה אחר שורה, ומשווה אותו לנוסח החוק.
ארבעה רכיבים שמרכיבים מועד אספקה
"משלוח תוך 3 ימי עסקים" נשמע כמו מספר אחד. בפועל הוא סכום של ארבעה רכיבים, וכל אחד מהם יכול להישבר בנפרד:
1. רגע ההזמנה. היום והשעה שבהם הלקוח שילם.
2. שעת החיתוך. השעה שעד אליה הזמנה נכנסת לטיפול של אותו יום. הזמנה שנכנסה אחריה, או ביום שאינו יום עסקים, נחשבת כהזמנה של יום העסקים הבא.
3. ימי הטיפול של החנות. ליקוט, אריזה, מדבקה ומסירה לשליח.
4. זמן ההעברה. מהאיסוף ועד המסירה ללקוח. את המספר הזה נותנת חברת השליחויות, ורצוי בכתב ולפי אזור.
התשובה השגויה הנפוצה היא להעתיק לתקנון את זמן ההעברה של חברת השליחויות, ולכתוב אותו כזמן האספקה של החנות. אם החברה מעבירה בתוך יום עסקים אחד, והחנות כותבת "משלוח תוך יום עסקים", היא שכחה את רכיבים 2 ו-3. הזמנה שנכנסה בחמישי בערב, אצל חנות שאורזת בבוקר, יוצאת לדרך רק ביום ראשון.
הסדר שבו מחשבים חשוב. מתחילים מהרכיב שהחנות שולטת בו פחות מכל, זמן ההעברה, ומבקשים אותו בכתב. אחר כך מודדים את ימי הטיפול שלכם בשבוע רגיל ובשבוע עמוס. רק בסוף קובעים את שעת החיתוך, לפי שעת האיסוף בפועל, ולא לפי השעה שבה נוח לכם לסיים לארוז.
איך מודדים ימי טיפול כשאין נתונים? רושמים במשך שבועיים, לכל הזמנה, מתי נכנסה ומתי נמסרה לשליח. ההזמנה האיטית ביותר בשבוע הרגיל, ולא הממוצעת, היא המספר שכותבים ללקוח.
"ימי עסקים": להגדיר במילים
"3 ימי עסקים" לא אומר כלום אם לא כתוב מהו יום עסקים. לקוח שמזמין ביום חמישי בערב ומחכה עד שלישי עלול לחשוב שאיחרתם, אף שעמדתם במועד. כשההגדרה כתובה, הוא יודע מראש איך לספור.
נוסח לדוגמה לתקנון:
ימי עסקים: ראשון עד חמישי. שישי, שבת, חגים וערבי חג אינם ימי עסקים. הזמנה שמתקבלת אחרי השעה [__], או ביום שאינו יום עסקים, נחשבת כהזמנה של יום העסקים הבא.
לפני שמעתיקים, בודקים שלושה דברים:
הימים של חברת השליחויות. ההגדרה שלכם צריכה להתאים לימים שבהם השליח אוסף ומוסר. די בסט, למשל, כותבת באתר שלה ש"אין מסירות בשישי ובערבי חג" (אודות די בסט). חנות שעובדת עם חברה כזו וכותבת "שישי הוא יום עסקים" מבטיחה מסירה שלא תתקיים.
חול המועד. חברות עובדות בו אחרת. כתבו במפורש אם הוא נחשב אצלכם יום עסקים.
שעת החיתוך. אם החבילות נאספות פעם ביום, שעת החיתוך צריכה להיות מוקדמת משעת האיסוף בזמן שלוקח לארוז את ההזמנה האחרונה, ולא שווה לה.
הבחנה אחת שמונעת ויכוחים: ימי העסקים של החנות וימי העסקים של חברת השליחויות הם לא בהכרח אותם ימים. חנות שאורזת בשישי בבוקר יכולה לספור את שישי כיום טיפול, אבל אם השליח לא אוסף ולא מוסר בשישי, הוא לא נספר בזמן ההעברה. כשכותבים את ההגדרה ללקוח, כותבים את המשותף לשני הצדדים.
חישוב לאחור: היום האחרון להזמין
לוח של חברת שליחויות אומר מה היום האחרון שבו מוסרים. הלקוח שלכם צריך לדעת מה היום האחרון שבו מזמינים. כדי לעבור מהראשון לשני, סופרים אחורה ימי עסקים בלבד:
היום האחרון להזמין = היום האחרון למסירה, פחות זמן ההעברה, פחות ימי הטיפול.
בדוגמאות כאן, יום טיפול אחד פירושו: הזמנה שהתקבלה ביום עסקים לפני שעת החיתוך נמסרת לשליח ביום העסקים הבא.
לדוגמה, בלאק פריידיי 2026. לפי פואנטה, בלאק פריידיי חל השנה ביום שישי, 27.11.2026 (פואנטה), י"ז בכסלו תשפ"ז (2net). המספרים הבאים לדוגמה בלבד: יום טיפול אחד, וזמן העברה של יום עד שלושה ימי עסקים.
1. הזמנה שהתקבלה בשישי, 27.11, נחשבת כהזמנה של יום ראשון, 29.11 (י"ט בכסלו).
2. עם יום טיפול אחד היא נמסרת לשליח ביום שני, 30.11 (כ' בכסלו).
3. עם זמן העברה של יום עד שלושה ימי עסקים, היא מגיעה בין שלישי, 1.12, לחמישי, 3.12.
חנות שכתבה בעמוד המוצר "משלוח תוך 3 ימי עסקים" בלי הגדרה עלולה לקבל לקוח שספר מיום שישי וציפה לחבילה ביום שני. לפי החישוב הזה היא תגיע בין שלישי לחמישי. חנות שאורזת בשישי בבוקר יכולה לחסוך את יום הטיפול, אבל לא את יום ההמתנה לשליח. מה שאפשר תמיד לעשות הוא לכתוב את החישוב מראש, ליד כפתור התשלום.
לדוגמה, לפני פסח תשפ"ז. המספרים לדוגמה בלבד: יום טיפול אחד, זמן העברה של עד שני ימי עסקים, וחברת שליחויות שלא מוסרת בשישי ובערב חג. התאריכים העבריים לפי לוח 2net לאפריל 2027.
שלב: היום האחרון להזמין, לפני שעת החיתוך · יום ותאריך: חמישי, 15.4.2027 · תאריך עברי: ח' בניסן
שלב: מסירה לשליח · יום ותאריך: ראשון, 18.4.2027 · תאריך עברי: י"א בניסן
שלב: היום האחרון למסירה ללקוח · יום ותאריך: שלישי, 20.4.2027 · תאריך עברי: י"ג בניסן
שלב: ערב פסח, אין מסירה · יום ותאריך: רביעי, 21.4.2027 · תאריך עברי: י"ד בניסן
הזמנה שמתקבלת בשישי, 16.4, בשבת או ביום ראשון, 18.4, נחשבת כהזמנה של יום ראשון, נמסרת לשליח ביום שני, 19.4, ולא מובטח שתגיע לפני החג: היא תגיע בשלישי רק אם ההעברה לוקחת יום אחד. אם חברת השליחויות לא עובדת בחול המועד, היום האפשרי הבא למסירה הוא חמישי, 29.4.2027 (כ"ב בניסן, אסרו חג), כי שלישי, 27.4, הוא ערב שביעי של פסח, ורביעי, 28.4, הוא החג עצמו.
סעיף חגים: לפי הלוח העברי, ובכל שנה מחדש
החגים זזים מול הלוח הלועזי, ולכן תאריך שהועתק מהשנה שעברה יטעה. הדרך שעובדת היא להפריד בין שני טקסטים: סעיף כללי וקבוע בתקנון, והודעה עם תאריכים מדויקים בעמוד התשלום, שמתעדכנת לפני כל חג.
נוסח לדוגמה לסעיף הקבוע:
בחגים, בערבי חג [ובחול המועד] אין משלוחים. לפני כל חג נפרסם באתר את המועד האחרון להזמנה שתגיע לפני החג, ואת היום שבו המשלוחים חוזרים.
ההודעה לפני החג צריכה שלושה פרטים: יום בשבוע, תאריך עברי ותאריך לועזי. לקוח שמתכנן ארוחת חג חושב ב"ערב פסח", ולקוח אחר מסתכל ביומן הלועזי. כששני התאריכים כתובים, אף אחד מהם לא צריך לחשב.
סדר הפעולות לפני חג, שבועיים מראש: בודקים עם חברת השליחויות את היום האחרון למסירה ואת היום שבו המסירות חוזרות; מחשבים לאחור את היום האחרון להזמין; מעדכנים את ההודעה בעמוד התשלום ובמייל האישור באותו יום; ואחרי החג מורידים את ההודעה. הודעה שנשארה באתר שבוע אחרי החג מבלבלת לקוחות לא פחות מהודעה שחסרה.
יישובים ואזורים שזמן המסירה אליהם שונה
חלק מחברות השליחויות מגדירות יישובים או אזורים שהמסירה אליהם לוקחת יותר זמן. אם זה המצב אצלכם, זמן אחד לכל הארץ הוא מועד שלא תעמדו בו בחלק מההזמנות.
גם כאן יש עוגן בחוק. סעיף 2(א)(3א) מונה בין העניינים המהותיים בעסקה גם את "המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס", ומזכיר במפורש הספקה לאזור יהודה והשומרון (נבו). חנות שלא שולחת לאזורים מסוימים, או שולחת אליהם בזמן אחר, צריכה לכתוב את זה לפני התשלום, לא אחרי.
איך עושים את זה בלי לבלבל את רוב הלקוחות? מבקשים מחברת השליחויות את רשימת היישובים ואת הזמן לכל אחד, בכתב. בעמוד המוצר כותבים את הזמן הרגיל ומוסיפים שורה אחת: "ליישובים מסוימים זמן המסירה ארוך יותר; הזמן המדויק יוצג בעמוד התשלום". בעמוד התשלום, אחרי שהלקוח הקליד כתובת, מציגים את הזמן לכתובת שלו. בתקנון מפרסמים את הרשימה המלאה.
מה עושים כשאין רשימה בכתב? לא כותבים זמן לאזורים שלא קיבלתם עליהם תשובה. כותבים "זמן המסירה ליישוב שלכם יאושר במייל", ושולחים את האישור רק אחרי שבדקתם מול חברת השליחויות.
מה משתנה בחנות קטנה, עונתית או חדשה
חנות קטנה, שבה אדם אחד אורז. כאן ימי הטיפול הם הרכיב החלש. יום מחלה אחד מוסיף יום לכל ההזמנות של אותו יום. לכן חנות כזו כותבת טווח ולא מספר אחד, למשל "2 עד 4 ימי עסקים", כשהמספר הגבוה מכסה יום שבו האורז לא זמין.
חנות עונתית. חנות שמוכרת בעיקר בנובמבר ובחגים עובדת רוב השנה בנפח קטן, ואז מגלה שבשבוע העמוס ימי הטיפול הוכפלו. לפי נתוני שבא שפרסמה וואלה כסף, בנובמבר 2025 נקבע שיא של ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין, 990.772 מיליון שקל ביום, ובנובמבר חלים בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי ויום הרווקים (וואלה כסף). חנות עונתית צריכה שני נוסחים מוכנים מראש: אחד לשבוע רגיל, ואחד לשבוע העמוס, עם טווח רחב יותר, ולהחליף ביניהם בתאריך קבוע.
חנות חדשה, בלי היסטוריה. אין לה עדיין נתון על ימי הטיפול, וגם לא על זמן ההעברה בפועל. במצב הזה לא משלימים את המספר מאתר של חנות אחרת. כותבים טווח רחב, מודדים במשך החודש הראשון, ומצמצמים את הטווח רק כשהנתונים מראים שאפשר. לצמצם טווח זה קל; להרחיב אותו אחרי שלקוחות כבר התלוננו זה קשה.
חנות שמוכרת גם בטלפון או בצ'אט. כאן נכנס החריג של ארבעה חודשים לאדם עם מוגבלות, אזרח ותיק ועולה חדש, כשההתקשרות כללה שיחה (סעיף 14ג1, נבו). סעיף ביטול שכתוב רק "14 ימים" לא מתאר נכון את הזכות של הלקוחות האלה.
נוסחים מוכנים: תקנון, עמוד מוצר, עמוד תשלום ומייל
השלימו את הסוגריים לפי מה שחברת השליחויות שלכם התחייבה אליו בכתב, ולפי ימי הטיפול שמדדתם.
1. סעיף בתקנון
מועד האספקה: ההזמנה תימסר לחברת השליחויות בתוך [X] ימי עסקים מיום קבלתה, ותגיע ליעד בתוך [Y] עד [Z] ימי עסקים מיום המסירה לחברת השליחויות. ימי עסקים: ראשון עד חמישי, למעט חגים וערבי חג. הזמנה שמתקבלת אחרי השעה [__] או ביום שאינו יום עסקים נחשבת כהזמנה של יום העסקים הבא. ליישובים המפורטים ברשימה [קישור] זמן ההעברה הוא עד [W] ימי עסקים.
2. בעמוד המוצר
משלוח עד הבית בתוך [X+Y] עד [X+Z] ימי עסקים מיום ההזמנה. ימי עסקים: ראשון עד חמישי, חוץ מחגים וערבי חג.
3. בעמוד התשלום, לפני חג
הזמנה שתתקבל עד [יום], [תאריך עברי] ([תאריך לועזי]), בשעה [__], תגיע לפני החג. הזמנה שתתקבל אחרי המועד הזה תצא ביום העסקים הראשון אחרי החג, [יום ותאריך], ותגיע בתוך [Y] עד [Z] ימי עסקים.
4. במייל האישור
קיבלנו את ההזמנה ב[יום ותאריך]. נמסור אותה לחברת השליחויות עד [יום ותאריך], ומשם המסירה לוקחת [Y] עד [Z] ימי עסקים. בשישי, בשבת, בחגים ובערבי חג אין מסירה. לביטול העסקה: [הדרך, והקישור לביטול].
השורה האחרונה במייל אינה קישוט. סעיף 14ג(ב) מחייב לתת ללקוח בכתב את האופן שבו אפשר לבטל, וסעיף 14ט(ב) מחייב חנות שמוכרת באינטרנט להציב בדף הראשי של האתר קישור ייעודי למשלוח הודעת ביטול (נבו).
מה לא לכתוב
יום מסירה מסוים שחברת השליחויות לא התחייבה אליו בכתב, כמו "מגיע מחר".
מספר אחד כשקיבלתם טווח.
"ימים" במקום "ימי עסקים", או "ימי עסקים" בלי הגדרה.
משלוח בשישי או בערב חג כשהשליח לא מוסר בהם.
זמן אחד לכל הארץ כשיש יישובים שהמסירה אליהם ארוכה יותר.
תאריכי חגים מהשנה שעברה.
"ניתן לבטל בתוך 14 ימים מההזמנה". החוק סופר מקבלת המוצר או המסמך, לפי המאוחר; זו בדיוק ההתניה שהרשות מצאה בתקנון של חברת הטקסטיל (אייס).
"אין החזרות" או "אין ביטולים" בלי סייג. סעיף 2(ב2) קובע שעוסק שמודיע שאין זכות לבטל עסקה חייב לסייג את ההודעה, כך שיובהר שהיא לא חלה במקרים שנקבעו בחוק (נבו). החוק עצמו מחריג מזכות הביטול רק סוגים מסוימים, למשל טובין פסידים וטובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן (סעיף 14ג(ד)).
דמי ביטול על מוצר שאיחר. כשהביטול נובע מאי-אספקה במועד, אסור לגבות דמי ביטול (סעיף 14ה(א)).
סדר העבודה בעדכון התקנון
הטעות בעדכון תקנון היא לפתוח את קובץ התקנון ולהתחיל לערוך. הסדר שחוסך תיקונים הפוך:
1. אוספים נתונים. זמן ההעברה ורשימת היישובים מחברת השליחויות, בכתב; ימי האיסוף ושעת האיסוף; ימי הטיפול שמדדתם.
2. קובעים את שעת החיתוך לפי שעת האיסוף ולפי זמן האריזה של ההזמנה האחרונה.
3. מנסחים את הגדרת ימי העסקים פעם אחת, ומעתיקים אותה מילה במילה לכל מקום.
4. מעדכנים את עמוד המוצר ואת עמוד התשלום, כי שם הלקוח קורא לפני שהוא משלם.
5. מעדכנים את מייל האישור, כולל דרך הביטול והקישור אליה.
6. רק עכשיו מעדכנים את התקנון, ומשווים אותו שורה אחר שורה לשלושת הטקסטים הקודמים.
7. בודקים כלקוח. מבצעים הזמנה מבחן בחמישי בערב, וקוראים מה האתר אומר על מועד ההגעה בכל שלב.
נוסחים שונים במקומות שונים יוצרים מחלוקת על מה הובטח. אם בעמוד המוצר כתוב "2 ימי עסקים" ובתקנון "עד 5", הלקוח יזכור את הראשון.
רשימת בדיקה לפני פרסום
[ ] כתוב מהו יום עסקים, כולל שישי, חגים וערבי חג.
[ ] כתוב מה קורה בחול המועד.
[ ] יש שעת חיתוך, והיא מוקדמת משעת האיסוף.
[ ] זמן הטיפול וזמן ההעברה כתובים בנפרד, כטווח.
[ ] זמן ההעברה מגיע מחברת השליחויות, בכתב.
[ ] יישובים עם זמן ארוך יותר, או יישובים שלא שולחים אליהם, מופיעים לפני התשלום.
[ ] לפני חג: המועד האחרון להזמנה מופיע בעמוד התשלום, עם יום בשבוע, תאריך עברי ותאריך לועזי.
[ ] תקופת הביטול נספרת מקבלת המוצר או המסמך, לפי המאוחר, ולא מיום ההזמנה.
[ ] כתוב שאין דמי ביטול כשהמוצר לא סופק במועד.
[ ] יש קישור לביטול בדף הראשי, ודרך הביטול כתובה במייל האישור.
[ ] אותו נוסח מופיע בעמוד המוצר, בעמוד התשלום, במייל האישור ובתקנון.
שולחים מהעסק באופן קבוע? די בסט היא חברת שליחויות לבעלי עסקים ולחנויות אונליין בלבד, ואינה מבצעת משלוחים חד-פעמיים (אודות די בסט). איך עובד השירות לחנויות מוסבר בעמוד שליחויות לחנויות אונליין, ולעסקים שאינם חנות בעמוד משלוחים לעסקים קטנים. תשובות על ימי מסירה, שישי וחגים נמצאות בשאלות הנפוצות. שאלה אחרת? יצירת קשר.