מה המדריך הזה מכסה, ולמה אריזה היא עניין של כסף

המדריך עוסק במוצרים יבשים: ביגוד וטקסטיל, נעליים, צעצועים ומשחקים, ספרים וספרי קודש, ויודאיקה ממתכת, מבד ומעור. הוא עובר על הכללים שחלים על כל חבילה, על מה שמשתנה לכל סוג מוצר, על סדר העבודה ליד שולחן האריזה, ועל שתי דוגמאות מספריות שמראות כמה עולה אריזה טובה ביחס לחבילה אחת שהגיעה פגומה.

הסיבה לטפל באריזה כבר בהזמנה הראשונה פשוטה: חבילה שהגיעה פגומה עלולה להסתיים בהחזר מלא ללקוח. לפי כתבה בביזפורטל על ביטול עסקה מרחוק, מוצר שהתקבל פגום מזכה בהחזר מלא בלי דמי ביטול, והעוסק משיב את הכסף תוך 14 ימים ממועד קבלת הודעת הביטול (ביזפורטל, 23.7.2026; חוק הגנת הצרכן, סעיף 14ה(א), נבו). לפי אותה כתבה, כשהמוצר יצא לבית הלקוח, העסק צריך גם לאסוף אותו משם. כלומר, הפסד של חבילה פגומה כולל את המוצר, את המשלוח הראשון ואת הטיפול בהחזרה. זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.

היקף המכירות ברשת מגדיל את המשקל של כל פרט כזה. לפי נתוני שב"א שפורסמו בוואלה, ההוצאות בעסקאות אונליין ב-2025 הגיעו ל-329.005 מיליארד שקל, 58.1% מסך ההוצאות בכרטיסי חיוב, ועלייה של 8.6% לעומת 2024 (וואלה, 6.1.2026). ככל שיותר הזמנות יוצאות בחבילה, אריזה שגויה אחת חוזרת על עצמה יותר פעמים.

מה המדריך לא מכסה: מוצרים שדורשים טיפול מיוחד בדרך. לגבי כל מוצר שאינו יבש, וגם לגבי מגבלות גודל ומשקל, שואלים את חברת השליחויות לפני שמזמינים מלאי וחומרי אריזה. כדאי לשאול בכתב, ולשמור את התשובה ליד שולחן האריזה, כדי שכל מי שאורז יעבוד לפי אותם כללים ולא לפי זיכרון.

ארבעה כללים לכל חבילה

1. קרטון במידה. הקרטון צריך להיות קשיח ולא גדול מדי. כשיש מקום ריק, המוצר זז, משתפשף ונמעך. קרטון גדול מדי גם מוסיף חומר מילוי שהלקוח צריך לפנות.

2. בלי חללים. הפריטים צריכים להיות דחוסים, כדי שלא ינועו ויתנגשו זה בזה בדרך. העיקרון הזה מופיע גם במדריך אריזה למעבר דירה שפורסם ב-ynet, שם נאמר שכלים צריכים להיות דחוסים בקרטון בלי רווח שגורם להם להתנגש (ynet, 17.6.2015). מנערים את הקרטון לפני הסגירה. אם שומעים תזוזה, מוסיפים מילוי.

3. סגירה חזקה. סלוטייפ מניילון ולא מנייר. מיכאל דז'יקיה, מוביל שרואיין באותו מדריך, אמר: "בשום אופן לא מסקנטייפ מנייר כי הוא נקרע" (ynet, שם). מדביקים לאורך התפר המרכזי ולרוחב שני הקצוות, למעלה ולמטה.

4. מדבקה במקום הנכון. לפי הוראות חברת השליחויות, ובדרך כלל על הצד העליון השטוח ולא על תפר. כשמשתמשים שוב בקרטון, מסירים או מכסים כל מדבקה ישנה, כדי שלא יהיו על החבילה שתי כתובות. מה בדיוק צריך להופיע על המדבקה מפורט במאמר על מדבקת משלוח וכתובת מלאה.

הטעות הנפוצה: לחשוב שקרטון גדול מגן יותר. בפועל קרטון גדול מדי משאיר חללים, ואת החללים צריך למלא. אם לא ממלאים, המוצר זז. אם ממלאים, החבילה כבדה ומגושמת יותר, והלקוח מקבל ערימת מילוי לפנות. הקרטון הנכון הוא הקטן ביותר שהמוצר נכנס אליו עם שכבת הגנה דקה מכל צד.

מבחן הניעור: אחרי שהקרטון סגור, מחזיקים אותו בשתי ידיים ומנערים בעדינות לכל הכיוונים. חבילה שלא משמיעה קול היא חבילה שבה שום דבר לא זז. אם משהו זז, פותחים ומוסיפים מילוי, גם אם זה מוסיף דקה. דקה כזו זולה יותר מהחזרה.

חומר מילוי: נייר אריזה חלק, נייר מקומט או כריות אוויר. לא בגדים של החנות ולא מלאי אחר, כי מה שנכנס כמילוי הוא בעצם מוצר שיוצא בלי חשבון.

בגדים וטקסטיל

שקית אטומה קודם. כל פריט, או כל הזמנה, נכנס לשקית ניילון סגורה. היא שומרת מפני לחות ולכלוך, גם אם הקרטון נרטב.

מקפלים, לא דוחסים. בגד מקופל יפה מגיע מוכן ללבישה. בגדים שנמכרים על קולב מורידים מהקולב, כי הקולב יכול לקרוע את השקית או להישבר בדרך.

שקית משלוח או קרטון. פריט רך אחד יכול לצאת בשקית משלוח עבה. כמה פריטים, קופסת מתנה או בגד עם אביזרים קשיחים יוצאים בקרטון.

טקסטיל לבית. מצעים, מגבות ומפות מקופלים בשקית סגורה.

בביגוד ובהנעלה לקוחות מתלבטים אם המוצר יתאים להם. לפי מחקר של Google וישראכרט, 75% מעידים שיש להם עדיין חוסר ודאות לגבי התאמת המוצר, בעיקר בביגוד ובהנעלה (אייס, 31.1.2024). לפי אותו מחקר, 55% מפסיקים את תהליך הקנייה לפחות פעם אחת באמצע, במיוחד בביגוד ובנעליים. לכן חלק מההזמנות יחזרו. כדאי לארוז כך שהלקוח יוכל להחזיר באותה אריזה: קרטון שנפתח בלי להיקרע, ושקית שאפשר לסגור שוב.

החוק נותן ללקוח זמן לבדוק את הבגד. לפי סעיף 14ג(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, בעסקת מכר מרחוק הצרכן רשאי לבטל את העסקה "מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס" (חוק הגנת הצרכן, נבו). אריזה שאפשר לסגור מחדש מקצרת את הדרך בחזרה למלאי: בגד שחוזר בשקית המקורית, נקי ומקופל, אפשר לבדוק ולהחזיר למדף באותו יום.

מה משתנה בחנות קטנה: כשבעלת העסק אורזת לבד, כדאי להכין מראש ערכות: שקית בגודל המתאים, פתק עם מספר ההזמנה והוראות החזרה קצרות. ערכה מוכנה חוסכת חיפוש בכל הזמנה, וגורמת לכל החבילות להיראות אותו דבר. בחנות עונתית, שבה כמות ההזמנות קופצת לפני חג, הערכות המוכנות הן ההבדל בין יום אריזה ארוך ליומיים.

נעליים, צעצועים ומשחקים

נעליים:

הקופסה המקורית נשארת שלמה. היא חלק מהמוצר. לא מדביקים עליה מדבקת משלוח ולא סלוטייפ.

קרטון חיצוני. קופסת הנעליים נכנסת לקרטון משלוח, עם מילוי בצדדים כדי שלא תזוז.

צורת הנעל. משאירים את הנייר שבתוך הנעל, או מוסיפים נייר מקומט נקי, כדי שהעקב והחרטום לא יימעכו.

שני זוגות ומעלה. כל זוג בקופסה שלו. לא מערמים קופסאות בלי מילוי ביניהן.

הטעות הנפוצה בנעליים היא להדביק את המדבקה ישר על הקופסה, כדי לחסוך קרטון. כך הקופסה מגיעה מקומטת, עם שאריות דבק, והלקוח שרוצה להחליף מידה מחזיר נעליים בקופסה שאי אפשר למכור שוב. קרטון חיצוני אחד שומר על הקופסה, ולכן על אפשרות המכירה הבאה.

צעצועים ומשחקים:

צעצוע בקופסה מקורית: הקופסה היא אריזת המכירה. אורזים אותה בתוך קרטון, כמו נעליים, כדי שתגיע בלי קמטים. זה חשוב במיוחד כשהצעצוע הוא מתנה.

משחקי קופסה: המכסה נוטה להיפתח. סוגרים אותו בגומייה או בעטיפת ניילון נצמד, ולא בסלוטייפ על הקופסה עצמה.

חלקים קטנים: כל מה שיכול להתפזר נכנס לשקית קטנה סגורה בתוך הקופסה.

צעצוע בלי קופסה: עוטפים בניילון בועות או בנייר אריזה, וממלאים את החללים.

מתנות: כשהלקוח מסמן שההזמנה היא מתנה, לא מכניסים לחבילה חשבונית עם מחיר. במקומה מכניסים פתק עם מספר ההזמנה, כדי שאפשר יהיה לזהות אותה אם משהו חוזר. ואם הצעצוע ארוז בעטיפת מתנה, העטיפה נכנסת לתוך קרטון, ולא יוצאת לבד, כי היא לא מגינה על דבר בדרך. גם כרטיס ברכה שהלקוח ביקש נכנס לתוך הקרטון, מעל המוצר, ולא מודבק מבחוץ, שם הוא נרטב, נקרע או נקרא בידי כל מי שמטפל בחבילה.

ספרים, ספרי קודש ויודאיקה

ספרים וספרי קודש:

קרטון קטן לספרים. ספרים כבדים, ולכן נארזים בקרטונים קטנים. במדריך האריזה למעבר דירה של ynet נאמר: "ספרים חשוב מאוד לארוז בקרטונים קטנים יותר, בגלל המשקל שלהם", והגודל שהומלץ שם הוא כ-20×20×30 ס"מ (ynet, 17.6.2015).

פינות. פינה מעוכה היא נזק שקל למנוע. מניחים את הספרים שטוחים, צמודים זה לזה, וממלאים את הרווח בין הספרים לדופן.

שקית לפני הקרטון. ספר עם כריכה בהירה או מוזהבת נכנס לשקית, כדי שלא יישרט ולא יתלכלך.

בלי עיתון כמילוי. לפי אותו מדריך, נייר עיתון מלכלך. נייר אריזה חלק עושה את אותה עבודה בלי הכתמים.

סט ספרים: סט של כמה כרכים נארז כגוש אחד, צמוד, עם קרטון או נייר עבה בין הכריכות החיצוניות לדופן. כשכרכים בסט זזים זה מול זה, הכריכות נשפשפות והשדרות נפגעות. אם הסט כבד מדי לקרטון אחד, מחלקים אותו לשני קרטונים קטנים וממספרים אותם "1 מתוך 2" ו"2 מתוך 2", כדי שהלקוח יידע שעוד חבילה בדרך.

יודאיקה ממתכת, מבד ומעור:

מתכת: פמוטים, חנוכיות וגביעים ממתכת נעטפים כל אחד בנפרד, קודם בנייר רך או בבד, ואחר כך בניילון בועות. כך הם לא נשרטים זה מזה. בחנוכייה ממלאים את המרווח בין הקנים, כדי שלא יתכופפו.

בד ועור: כיסויים, נרתיקים ומפות נארזים כמו ביגוד, בשקית סגורה.

פריטים קטנים: פריט קטן נכנס לקופסה קטנה ולא לקרטון גדול. בקרטון גדול הוא נוטה ללכת לאיבוד בתוך המילוי.

הזמנה מעורבת: כשבאותה הזמנה יש ספר כבד וכיסוי מבד, הכבד נכנס לתחתית והרך מעליו, עם שכבת מילוי ביניהם. פריט מתכת לא נכנס צמוד לספר, כי הפינות שלו יסמנו את הכריכה.

סדר העבודה ליד שולחן האריזה

אריזה טובה מתחילה לפני שפותחים קרטון. הסדר הזה עובד גם בסלון וגם במחסן קטן:

1. מדפיסים את רשימת ההזמנות של היום, ממוינות לפי סוג מוצר. כל ההזמנות של בגדים יחד, כל הספרים יחד.

2. מלקטים את כל המוצרים לפני האריזה. ליקוט ואריזה לסירוגין לוקחים יותר זמן ומזמינים טעויות.

3. בודקים כל מוצר מול ההזמנה: דגם, צבע, מידה וכמות. פגם שמתגלה כאן עולה דקה. פגם שמתגלה אצל הלקוח עולה החזרה.

4. אורזים לפי הסוג, לפי הכללים שלמעלה, ומכניסים פתק עם מספר ההזמנה.

5. מצלמים את התכולה לפני הסגירה, לתיעוד במקרה של טענה על נזק או על פריט חסר.

6. סוגרים, מנערים, מדביקים מדבקה, ומעבירים לאזור "מוכן לאיסוף".

הטעות הנפוצה: להדפיס את כל המדבקות בבוקר ולהדביק אותן במהלך היום. כשכמה קרטונים זהים עומדים על השולחן, מדבקה עלולה להגיע לקרטון הלא נכון, והטעות מתגלה רק אצל שני לקוחות בבת אחת. בטוח יותר להדפיס כל מדבקה אחרי שהקרטון שלה נסגר. כשכמה אנשים אורזים יחד, כל אחד מסיים חבילה לפני שהוא מתחיל את הבאה, והחבילות המוכנות עוברות למקום אחד בלבד.

כשאין עדיין נתונים: חנות חדשה לא יודעת כמה זמן לוקחת לה אריזה. כדאי למדוד בשבוע הראשון: כמה דקות לוקחת הזמנה ממוצעת, מהליקוט ועד שהחבילה באזור האיסוף. המספר הזה הוא הבסיס לחישוב ימי הטיפול לפני חג, ולהחלטה מתי צריך עזרה באריזה. כדאי למדוד בנפרד לפי סוג מוצר: הזמנה של בגד אחד בשקית לוקחת פחות זמן מסט ספרים או מחנוכייה שצריך לעטוף בשכבות. כשיודעים את שני המספרים, קל לחשב יום עמוס לפי תמהיל ההזמנות שלו, ולא לפי ממוצע שלא מתאים לאף יום.

כמה עולה אריזה טובה: שתי דוגמאות מספריות

המספרים בשתי הדוגמאות נבחרו להמחשה בלבד. הם אינם נתון של שירות כלשהו, ואין בהם מחיר משלוח. כנקודת ייחוס בלבד: במדריך של ynet מ-2015 נאמר שקרטון חדש עולה כ-2.5 שקלים, ו-500 ניירות אריזה כ-45 שקלים (ynet, 17.6.2015). אלה מחירים ישנים ממדריך למעבר דירה, ולכן הם רק סדר גודל. את המחירים האמיתיים של חומרי האריזה כדאי לבדוק אצל ספק לפני שמחשבים, ולעדכן את החשבון אחת לכמה חודשים.

דוגמה היפותטית 1: קרטון במידה מול קרטון גדול מדי. הנחות: החנות שולחת 150 הזמנות בחודש. קרטון גדול מדי עולה לה 4.2 ₪, ומילוי שנדרש כדי לסגור את החללים בו עולה 1 ₪. קרטון במידה עולה 2.8 ₪, ומילוי בשבילו עולה 0.3 ₪. החשבון:

1. קרטון גדול מדי עם מילוי: 4.2 ₪ ועוד 1 ₪ הם 5.2 ₪ להזמנה.

2. קרטון במידה עם מילוי: 2.8 ₪ ועוד 0.3 ₪ הם 3.1 ₪ להזמנה.

3. ההפרש: 5.2 ₪ פחות 3.1 ₪ הם 2.1 ₪ להזמנה.

4. 2.1 ₪ כפול 150 הזמנות הם 315 ₪ בחודש.

5. 315 ₪ כפול 12 חודשים הם 3,780 ₪ בשנה.

דוגמה היפותטית 2: נייר עטיפה מול חבילה אחת פגומה. הנחות: 200 הזמנות בחודש, שני ניירות עטיפה נוספים לכל הזמנה, ומחיר של 0.09 ₪ לנייר (45 שקלים חלקי 500 ניירות, לפי המחיר שהובא ב-ynet). הזמנה ממוצעת היא 220 ₪. החשבון:

1. 2 ניירות כפול 0.09 ₪ הם 0.18 ₪ להזמנה.

2. 0.18 ₪ כפול 200 הזמנות הם 36 ₪ בחודש.

3. חבילה אחת שהגיעה פגומה ומבוטלת מחייבת החזר מלא של 220 ₪, בלי דמי ביטול, וגם איסוף של המוצר מבית הלקוח.

4. כלומר, עטיפה נוספת של חודש שלם עולה פחות מחמישית מהחזר של חבילה פגומה אחת: 36 ₪ מול 220 ₪, לפני עלות האיסוף והזמן.

המסקנה משתי הדוגמאות היא אותה מסקנה: החיסכון לא בא מפחות הגנה, אלא מקרטון שמתאים למוצר. כשהקרטון במידה, צריך פחות מילוי, ואת מה שנחסך אפשר להשקיע בעטיפה של הפריטים העדינים.

אריזה, ימי טיפול ומועד היציאה מהחנות

האריזה היא חלק מימי הטיפול של החנות. לפני חג כדאי להבדיל בין שלושה ימים שונים:

1. היום האחרון למסירה: היום האחרון לפני החג שבו חברת השליחויות מוסרת חבילות.

2. היום האחרון לשלוח: היום האחרון למסירה, פחות זמן ההעברה של חברת השליחויות. זמן ההעברה תלוי ביעד, ולכן שואלים עליו את החברה.

3. היום האחרון לקבל הזמנה: היום האחרון לשלוח, פחות ימי הטיפול של החנות. אלה ימי הליקוט והאריזה.

לדוגמה (הנחות לחישוב בלבד, לא זמן אספקה של שירות כלשהו): ימי עסקים הם ראשון עד חמישי. שישי, שבת, חגים וערבי חג אינם ימי עסקים. ערב פסח תשפ"ז חל ביום רביעי, י"ד בניסן (21.4.2027) (מאקו, לוח החופשות תשפ"ז). אצל חברה שלא מוסרת בערבי חג, המסירה האחרונה לפני החג היא ביום שלישי, י"ג בניסן (20.4.2027). אם זמן ההעברה הוא שני ימי עסקים, החבילה צריכה לצאת מהחנות ביום ראשון, י"א בניסן (18.4). אם החנות צריכה יום עסקים אחד לליקוט ולאריזה, ההזמנה האחרונה נקלטת ביום חמישי, ח' בניסן (15.4), כי שישי ושבת אינם נספרים.

מה האריזה משנה בחשבון הזה: יום הטיפול בדוגמה מניח שהחנות אורזת את כל ההזמנות של יום אחד באותו יום. אם בשבוע שלפני החג נכנסות פי שניים הזמנות, ואותו אדם אורז אותן, יום הטיפול הופך ליומיים. לכן את המספר הזה מחשבים לפי השבוע העמוס, ולא לפי שבוע רגיל, בעזרת המדידה שתוארה בסעיף על סדר העבודה.

לפני עונה עמוסה מכינים מראש קרטונים, סלוטייפ, שקיות ומילוי. חוסר בחומרי אריזה ביום עמוס מוסיף יום טיפול שלא תוכנן. החוק מחייב לגלות ללקוח את "מועד ודרך הספקת הנכס או השירות" (סעיף 14ג(א)(4), נבו), ולכן יום טיפול שהתארך הוא לא רק בעיה פנימית. על ההחלטות הראשונות במשלוחים בחנות חדשה, ראו גם את המאמר על פתיחת חנות אונליין מהבית.

פחות חומר, אותה הגנה

אריזה טובה היא לא אריזה גדולה. מטרת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א-2011, לפי סעיף 1, היא לקבוע הסדרים לייצור אריזות ולטיפול בפסולת אריזות, כדי לצמצם את כמות הפסולת, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר. ההסדרים כוללים אחריות מורחבת על יצרנים של מוצרים ארוזים, על יצרנים של אריזות שירות ועל יבואנים, בכל הנוגע לסימון האריזות ולמיחזור הפסולת שלהן (החוק, סעיף 1). חנות שמייצרת או מייבאת מוצרים ארוזים או אריזות שירות בודקת את חובותיה מול גורם מקצועי.

בפועל זה אומר:

קרטון שמתאים למוצר, ולא קרטון אחד לכל ההזמנות.

מילוי מנייר אריזה, בכמות שנדרשת בלבד.

קרטון שנפתח בלי להיקרע, כך שהלקוח יכול להחזיר בו מידה שלא התאימה.

שקית ניילון אחת לכל הזמנה, ולא שקית נפרדת לכל פריט קטן, כשהפריטים לא נשרטים זה מזה.

שימוש חוזר בקרטונים: קרטון שהגיע מספק יכול לצאת שוב ללקוח, אם הוא שלם, יבש ונקי, ואם מסירים ממנו או מכסים לגמרי כל מדבקה ותווית קודמת. קרטון עם פינות רכות או קרעים לא חוזר לשימוש, גם אם הוא נראה טוב, כי הוא לא יחזיק משקל בדרך. כדאי למיין את הקרטונים הנכנסים מיד כשהם מגיעים: שלמים לשימוש חוזר, והשאר למיחזור.

הלקוח רואה את האריזה: חבילה קטנה ומסודרת, בלי ערימת מילוי, אומרת ללקוח שמישהו חשב על ההזמנה שלו. אין צורך בהדפסה מיוחדת או בעטיפה יקרה. מספיק קרטון במידה, מוצר שלא זז, ופתק עם מספר ההזמנה והוראות החזרה פשוטות. הוראות ההחזרה כדאי שיהיו באותה שפה שבה כתוב התקנון: איך מודיעים, לאן מחזירים, ותוך כמה זמן. לקוח שמוצא אותן בתוך החבילה לא צריך לחפש אותן באתר, ופונה פחות בטלפון.

חבילה שהגיעה פגומה: מה עושים, ובאיזה סדר

גם אריזה טובה לא מבטלת לגמרי את הסיכון. כשלקוח מודיע על נזק, הסדר קובע אם יהיה אפשר להבין מה קרה:

1. מבקשים תמונות של הקרטון מבחוץ, של האריזה מבפנים ושל המוצר, לפני שהלקוח זורק משהו.

2. משווים לתמונה שצילמתם לפני הסגירה. אם המוצר יצא שלם וארוז היטב, הנזק קרה בדרך.

3. פונים לחברת השליחויות עם מספר המשלוח והתמונות, ושואלים מה הנוהל אצלה.

4. מטפלים בלקוח בלי לחכות לבירור. לפי הסקירה בביזפורטל, מוצר שהתקבל פגום מזכה בהחזר מלא בלי דמי ביטול, והעוסק משיב את הכסף תוך 14 ימים ממועד קבלת הודעת הביטול (ביזפורטל, 23.7.2026; חוק הגנת הצרכן, סעיף 14ה(א), נבו). אם הלקוח מעדיף מוצר חלופי, אפשר להציע אותו.

5. רושמים את המקרה: מה נארז, באיזה קרטון ומה נפגע. אחרי כמה מקרים רואים אם יש סוג מוצר שצריך אריזה אחרת.

הטעות הנפוצה: להתווכח עם הלקוח על מי אחראי. מול הלקוח, החנות היא הכתובת. הבירור עם חברת השליחויות הוא עניין של החנות, והוא לא צריך לעכב את ההחזר. זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.

מה אומרים ללקוח: תשובה קצרה באותו יום, שאומרת שקיבלתם את ההודעה, מה תעשו ומתי. לקוח שיודע שהטיפול התחיל מחכה בסבלנות לבירור, ולקוח שלא קיבל תשובה כותב ביקורת.

כשאין תמונה מלפני הסגירה: עדיין מבקשים תמונות מהלקוח, ומתחילים לצלם מהיום. תמונה אחת לכל חבילה, שמורה לפי מספר הזמנה, לוקחת שניות. בחודש עמוס היא התיעוד היחיד שמראה איך החבילה יצאה. ואם סוג מוצר מסוים חוזר פגום יותר מפעם אחת, זה הזמן לשנות את האריזה שלו, למשל לעבור מקרטון יחיד לקופסה בתוך קרטון, ולא לחכות לפעם השלישית.

רשימת בדיקה לפני שסוגרים את הקרטון

[ ] המוצר בתוך שקית או עטוף, לפי הסוג.

[ ] אריזת המכירה (קופסת נעליים, קופסת צעצוע) שלמה, ובלי מדבקות עליה.

[ ] אין חללים. ניערתי, ושום דבר לא זז.

[ ] בקרטון יש חשבונית או פתק עם מספר ההזמנה. במתנה, פתק בלי מחיר.

[ ] הקרטון סגור בסלוטייפ מניילון לאורך התפר ולרוחב הקצוות, למעלה ולמטה.

[ ] המדבקה במקום שהחברה מורה, ואין על הקרטון מדבקה ישנה.

[ ] צילמתי את החבילה לפני הסגירה, לתיעוד במקרה של טענה על נזק.

[ ] בקרטון ממוחזר: הוא שלם, יבש ונקי.

[ ] בהזמנה של כמה קרטונים: כל אחד ממוספר "1 מתוך 2" וכן הלאה.

[ ] בקרטון יש הוראות החזרה קצרות, באותה שפה של התקנון.

איך משתמשים ברשימה: מדפיסים אותה ומדביקים ליד שולחן האריזה, בגובה העיניים. בשבוע הראשון עוברים עליה בכל חבילה. אחר כך היא הופכת להרגל, וחוזרים אליה בעיקר כשמצטרף מישהו חדש לאריזה, או לפני עונה עמוסה. סעיף שנכשל שוב ושוב הוא סימן לשנות את סדר העבודה, לא רק להזכיר אותו. למשל, אם קרטונים יוצאים בלי פתק עם מספר הזמנה, מדפיסים את הפתקים יחד עם רשימת ההזמנות בבוקר, ומניחים כל פתק על המוצר כבר בשלב הליקוט. כך הפתק נמצא שם לפני שמתחילים לארוז.

שולחים מהחנות באופן קבוע? די בסט נותנת שירות לבעלי עסקים ולחנויות אונליין בלבד, ואינה מבצעת משלוחים חד-פעמיים. די בסט לא מוסרת חבילות בימי שישי ובערבי חג. השאירו פרטים בטופס הצעת המחיר: מאיזה יישוב יוצאים המשלוחים, ומה ההיקף החודשי. עוד על ניהול המשלוחים של החנות: משלוחים לחנויות אונליין.