התאריכים של פסח תשפ"ז
בפסח תשפ"ז יש שני תאריכים שחנות צריכה להבדיל ביניהם. הראשון הוא היום האחרון שבו חבילות נמסרות ללקוחות. השני הוא היום האחרון שבו הזמנה עוד יכולה להגיע בזמן. הראשון נקבע לפי לוח החג וימי המסירה. השני תלוי בחנות שלכם ובחברת השליחויות שלכם, ולכן אין לו תאריך אחד. המדריך עובר על שניהם, על חול המועד ועל השבוע שאחרי החג, ומראה בשתי דוגמאות מספריות כמה עולה סגירה מאוחרת מדי.
די בסט לא מוסרת חבילות בימי שישי ובערבי חג, וזה כתוב באתר שלה. לפי הכלל הזה, ולפי לוח ימי הפעילות של בנק ישראל לשנת 2027 ולוח החופשות של משרד החינוך כפי שפורסם במאקו, כך נראים השבועות סביב פסח:
יום: ראשון · תאריך עברי: ד' בניסן · תאריך לועזי: 11.4.2027 · מה קורה: עשרה ימים לפני ערב פסח · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: שלישי · תאריך עברי: ו' בניסן · תאריך לועזי: 13.4.2027 · מה קורה: מתחילה חופשת פסח בבתי הספר · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: חמישי · תאריך עברי: ח' בניסן · תאריך לועזי: 15.4.2027 · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: שישי · תאריך עברי: ט' בניסן · תאריך לועזי: 16.4.2027 · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: ראשון · תאריך עברי: י"א בניסן · תאריך לועזי: 18.4.2027 · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: שני · תאריך עברי: י"ב בניסן · תאריך לועזי: 19.4.2027 · מה קורה: מתחילה חופשת פסח במעונות היום · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: שלישי · תאריך עברי: י"ג בניסן · תאריך לועזי: 20.4.2027 · מה קורה: היום האחרון למסירה לפני החג · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: רביעי · תאריך עברי: י"ד בניסן · תאריך לועזי: 21.4.2027 · מה קורה: ערב פסח · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: חמישי · תאריך עברי: ט"ו בניסן · תאריך לועזי: 22.4.2027 · מה קורה: פסח · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: שישי · תאריך עברי: ט"ז בניסן · תאריך לועזי: 23.4.2027 · מה קורה: חול המועד · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: ראשון · תאריך עברי: י"ח בניסן · תאריך לועזי: 25.4.2027 · מה קורה: חול המועד · מסירה, בהנחות הטבלה: לאישור
יום: שני · תאריך עברי: י"ט בניסן · תאריך לועזי: 26.4.2027 · מה קורה: חול המועד · מסירה, בהנחות הטבלה: לאישור
יום: שלישי · תאריך עברי: כ' בניסן · תאריך לועזי: 27.4.2027 · מה קורה: ערב שביעי של פסח · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: רביעי · תאריך עברי: כ"א בניסן · תאריך לועזי: 28.4.2027 · מה קורה: שביעי של פסח · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: חמישי · תאריך עברי: כ"ב בניסן · תאריך לועזי: 29.4.2027 · מה קורה: אסרו חג. חוזרים למסור · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
יום: שישי · תאריך עברי: כ"ג בניסן · תאריך לועזי: 30.4.2027 · מסירה, בהנחות הטבלה: לא
יום: ראשון · תאריך עברי: כ"ה בניסן · תאריך לועזי: 2.5.2027 · מה קורה: השבוע המלא הראשון אחרי החג · מסירה, בהנחות הטבלה: כן
הנחות הטבלה: מסירה בימים ראשון עד חמישי, ולא בשישי, בשבת, בערבי חג ובחגים עצמם. מה שכתוב באתר של די בסט הוא שישי וערבי חג בלבד. חול המועד מסומן "לאישור" עד שיש תשובה בכתב.
מקורות לתאריכים: ערב פסח ביום רביעי 21.4, יום ראשון של פסח ביום חמישי 22.4 ויום אחרון של פסח ביום רביעי 28.4 מופיעים בלוח ימי הפעילות של בנק ישראל לשנת 2027. התאריכים העבריים של ו' בניסן (13.4), ט"ז בניסן (23.4), כ' בניסן (27.4) וכ"ב בניסן (29.4) מופיעים בלוח החופשות של מאקו, ושאר התאריכים העבריים בטבלה נספרו מהם בתוך אותו חודש. חופשת הפסח במעונות היום, 19 עד 28.4, מופיעה בלוח החופשות של משרד החינוך למעונות היום.
איך קוראים את הטבלה: שתי השורות המודגשות הן שני הגבולות. מעל השורה של 20.4, כל יום מסירה הוא יום שבו חבילה עוד יכולה להגיע לפני החג. בין 20.4 ל-29.4 אין ימי מסירה ודאיים. מתחת ל-29.4 מתחיל שוב שבוע רגיל, אבל רק ביום ראשון 2.5.
למה 20.4 הוא לא היום האחרון לשלוח
שלישי, 20.4.2027, הוא היום האחרון שבו מוסרים. חבילה שיוצאת מהחנות באותו יום תגיע אחריו, כי לכל משלוח יש זמן בדרך. חנות שכותבת ללקוחות "הזמנה עד 20.4 תגיע לפני החג" עלולה להבטיח מועד שלא יתקיים.
כדי לדעת עד מתי לקבל הזמנות, צריך שני מספרים:
1. ימי הטיפול של החנות. כמה ימי עבודה עוברים מרגע שההזמנה נכנסת ועד שהחבילה ארוזה ונמסרת לחברת השליחויות. את המספר הזה רק אתם יודעים, וכדאי למדוד אותו לפי השבועות העמוסים, לא לפי שבוע רגיל.
2. זמן ההעברה של חברת השליחויות. כמה ימי מסירה עוברים מהיום שהחבילה נמסרה לחברה ועד שהיא אצל הלקוח. המספר משתנה לפי עיר היעד, ולכן שואלים עליו את חברת השליחויות שלכם ביחס לערים שאליהן אתם שולחים.
הטעות הנפוצה: לחשב לפי ימים קלנדריים. מי שסופר "שלושה ימים לפני 20.4" מגיע ל-17.4, שבת, ומקבל תאריך שאי אפשר לעבוד בו. הספירה הנכונה היא רק בימים שבהם יש מסירה, ולכן שלושה ימי העברה לפני 20.4 מתחילים ביום חמישי, 15.4, ולא בשבת.
מה עושים כשאין לכם אחד מהמספרים: אם אין זמן העברה בכתב, מניחים את הארוך שבטבלה, שלושה ימים, ומעדכנים כשמגיעה תשובה. אם אין מדידה של ימי הטיפול, מודדים בשבוע העמוס האחרון שהיה לכם, למשל לפני פורים אם הוא עמוס גם אצלכם, ומוסיפים יום. מספר שנמדד, גם אם הוא לא מושלם, עדיף על הערכה.
ומה עם הזמנות שמתקבלות אחרי המועד: הן לא נדחות. הן מתקבלות, ונכתב עליהן מראש שהן יגיעו אחרי החג. כך החנות לא מפסידה את ההזמנה, והלקוח לא מגלה את האיחור אחרי שתכנן לפיו.
החישוב: סופרים אחורה רק ימי מסירה
סופרים אחורה מ-20.4, ומדלגים על שישי ושבת. הטבלה מניחה שהחנות אורזת ושולחת בראשון עד חמישי. הטווח של יום עד שלושה הוא תרחיש לחישוב, ולא זמן ההעברה של חברה מסוימת.
ימי טיפול בחנות: טיפול באותו יום (ההזמנה נארזת ויוצאת באותו יום) · זמן העברה: יום אחד: שני 19.4 · יומיים: ראשון 18.4 · שלושה ימים: חמישי 15.4
ימי טיפול בחנות: יום טיפול אחד · זמן העברה: יום אחד: ראשון 18.4 · יומיים: חמישי 15.4 · שלושה ימים: רביעי 14.4
ימי טיפול בחנות: יומיים טיפול · זמן העברה: יום אחד: חמישי 15.4 · יומיים: רביעי 14.4 · שלושה ימים: שלישי 13.4
לדוגמה: חנות ביגוד שאורזת למחרת ההזמנה, ושולחת לעיר שזמן ההעברה אליה יומיים, צריכה לסגור את ההזמנות לחג ביום חמישי, ח' בניסן (15.4.2027). אם היא מוסיפה יום מרווח, היא סוגרת ביום רביעי, ז' בניסן (14.4).
שלושה דברים שמשנים את התוצאה:
שעת הסגירה ביום עצמו. אם הזמנה שנכנסת אחרי שעה מסוימת נארזת רק למחרת, זה עוד יום טיפול.
ערים שונות, זמנים שונים. אם אתם שולחים לכמה אזורים, קובעים את המועד לפי האזור הרחוק, או כותבים שני מועדים.
יום מרווח. אם בשבועיים שלפני החג הכמויות אצלכם גבוהות מהרגיל, יום אחד נוסף בתכנון נותן מקום לעיכוב.
סדר הפעולות: קודם מקבלים בכתב את זמן ההעברה לכל אזור. אחר כך בוחרים את השורה בטבלה לפי ימי הטיפול שנמדדו. אחר כך מחליטים על יום מרווח. רק בסוף כותבים את התאריך בעמוד התשלום. חנות שכותבת תאריך לפני שיש לה זמן העברה בכתב תצטרך לשנות אותו, ולקוחות שהזמינו לפי הנוסח הראשון יחכו לפיו.
כמה עולה סגירה מאוחרת: שתי דוגמאות מספריות
המספרים בשתי הדוגמאות נבחרו להמחשה בלבד. הם אינם נתון של שירות כלשהו, ואין בהם מחיר משלוח.
דוגמה היפותטית 1: יכולת אריזה בשבוע שלפני החג. הנחות: ביום רגיל החנות אורזת 30 הזמנות. בחמשת ימי העסקים שלפני הסגירה היא מצפה ל-210 הזמנות. אריזה של הזמנה לוקחת 12 דקות, ושעת עבודה של עזרה זמנית עולה לחנות 50 ₪. החשבון:
1. 210 הזמנות חלקי 5 ימים הן 42 הזמנות ביום.
2. 42 פחות 30 הן 12 הזמנות ביום שלא נארזות באותו יום.
3. 12 כפול 5 ימים הן 60 הזמנות שמצטברות.
4. 60 הזמנות חלקי 30 ביום הן יומיים נוספים של אריזה. כלומר, יום הטיפול בפועל אינו יום אחד, אלא עד שלושה ימים להזמנות האחרונות.
5. האפשרות השנייה היא עזרה: 60 הזמנות כפול 12 דקות הן 720 דקות, כלומר 12 שעות. 12 שעות כפול 50 ₪ הן 600 ₪.
כך הבחירה ברורה: להקדים את מועד הסגירה ביומיים, או להוסיף 600 ₪ של עזרה ולשמור על המועד. מה שאי אפשר לעשות הוא לכתוב ללקוחות את המועד של יום טיפול אחד בלי אחת משתי האפשרויות.
דוגמה היפותטית 2: הזמנות מאוחרות בלי הודעה. הנחות: 40 הזמנות נכנסות אחרי המועד שבו הזמנה עוד יכולה להגיע לפני החג, והחנות לא כתבה את זה בעמוד התשלום. הזמנה ממוצעת היא 180 ₪, ו-30% מהלקוחות שההזמנה שלהם מגיעה אחרי החג מבטלים. החשבון:
1. 40 הזמנות כפול 180 ₪ הן 7,200 ₪ של מכירות שתלויות במועד.
2. 30% מ-40 הן 12 הזמנות שמבוטלות.
3. 12 כפול 180 ₪ הן 2,160 ₪ שהחנות מחזירה.
4. לפי המידע שהרשות להגנת הצרכן מביאה לצרכנים, בביטול בשל אי-אספקה במועד העוסק משיב את הכסף תוך 14 יום ואסור לו לגבות דמי ביטול (אייס, 26.11.2024).
עם הודעה ברורה, אותן 40 הזמנות נכנסות כהזמנות "אחרי החג", והלקוח יודע זאת לפני התשלום.
מה קורה בחול המועד
חול המועד הם הימים שבין החג הראשון לשביעי של פסח, חמישה ימים לפי ההגדרה במכלול (המכלול). בפסח תשפ"ז הם נופלים בין שישי, 23.4, לשלישי, 27.4, וכך הם מופיעים בלוח של בנק ישראל. לפי לוח החופשות במאקו, שלישי 27.4 הוא ערב שביעי של פסח. גם אם חברת שליחויות מוסרת בחול המועד, נשארים לכל היותר שני ימים: ראשון 25.4 ושני 26.4. שישי 23.4 אינו יום מסירה, ושלישי 27.4 הוא ערב חג.
חול המועד אינו יום עבודה רגיל גם במקומות אחרים. בחטיבת השווקים של בנק ישראל הפעילות בימי שישי, בערבי חג ובחול המועד מסתיימת ב-13:15 (בנק ישראל), ולפי המכלול, בישראל מקומות עבודה רבים מוציאים את העובדים לחופשה מרוכזת בימים האלה. לכן ייתכן שבחלק מהכתובות אין מי שיקבל את החבילה, ובחלק מהעסקים שמקבלים חבילות למשרד אין איש בכלל.
איך מתכננים: לא בונים על חול המועד. הזמנה שלא תגיע עד 20.4 נכתבת ללקוח כהזמנה שתגיע אחרי החג. אם חברת השליחויות שלכם מוסרת בראשון ובשני של חול המועד, זו תוספת, לא הבטחה.
מה כן אפשר לעשות בחול המועד: לארוז. חנות שפתוחה בימים האלה יכולה להכין את ההזמנות שנכנסו אחרי המועד, כך שביום חמישי 29.4 הן כבר ארוזות ומחכות לאיסוף. כך היום הראשון אחרי החג מתחיל במסירה, ולא באריזה, וההזמנות של "אחרי החג" מגיעות מוקדם ככל האפשר.
כשלקוח שואל אם החבילה תגיע בחול המועד: התשובה הכנה היא "אם חברת השליחויות מוסרת באותם ימים, ייתכן, אבל אל תתכננו לפי זה". עדיף להפתיע לטובה מאשר להבטיח יום שלא יתקיים.
ניסן: חופשות, קניות ברשת והעומס שלפני החג
חופשת פסח בבתי הספר מתחילה ביום שלישי, ו' בניסן (13.4.2027), ונמשכת עד רביעי, כ"א בניסן (28.4.2027) (מאקו). היא נפתחת שבוע לפני היום האחרון למסירה. כדאי לבדוק בנתוני החנות משנה שעברה אם הזמנות החג מתרכזות בימים האלה.
במעונות היום החופשה מתחילה מאוחר יותר, ביום שני, י"ב בניסן (19.4.2027), לפי לוח החופשות של משרד החינוך למעונות היום. משפחות עם ילדים קטנים עשויות לחפש את הקניות של הרגע האחרון דווקא בימים שלפני כן.
הקנייה ברשת גדלה. באפריל 2025, החודש שבו חל פסח, הסתכמו הוצאות הרכישות הדיגיטליות ב-25.142 מיליארד שקל, עלייה של 14.2% לעומת אפריל 2024, לפי נתוני שב"א (וואלה, 6.5.2025). באותה כתבה הסביר איתן לב-טוב, מנכ"ל שב"א, את שיא הקניות הפיזיות בחודש: "הציבור הישראלי ניצל את חופשת פסח ויום העצמאות לביקורים בקניונים ובמרכזי הקניות".
חגי תשרי 2026 שברו שיא באונליין. לפי נתוני שב"א לספטמבר 2026, חודש חגי תשרי, ממוצע ההוצאות היומי באונליין הגיע לשיא של 1.032 מיליארד שקל, עלייה של 4.4% לעומת אוגוסט, ועקף במעט את השיא של יולי, 1.031 מיליארד שקל (ביזפורטל, 6.10.2026). זה נתון על חגי תשרי ולא על פסח, אבל הוא מראה שחודש של חגים אינו חודש שקט ברשת.
המסקנה המעשית היא להקדים: לפתוח את מבצעי החג מוקדם, ולסגור את ההזמנות לחג לפי החישוב שלכם ולא לפי 20.4.
מה שולחים: החישוב כאן מתאים למוצרים יבשים ולא שבירים, כמו ביגוד, נעליים וספרים. כלי פסח הם בדרך כלל שבירים, ולכן הם לא הדוגמה כאן.
מה כותבים ללקוחות, ומתי
חוק הגנת הצרכן מחייב עוסק שמשווק מרחוק לגלות לצרכן את "מועד ודרך הספקת הנכס או השירות" (סעיף 14ג(א)(4), נוסח החוק). תאריך כתוב בעמוד התשלום הוא דרך אחת לעשות את זה. את הניסוח המדויק כדאי לבדוק עם עורך דין. מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.
תזכורות בלוח שלכם:
ראשון, כ"ו באדר ב' (4.4.2027), בבוקר: מחשבים את מועד הסגירה, מעדכנים את עמוד התשלום ואת התקנון, ושולחים הודעה ראשונה ללקוחות.
ראשון, ד' בניסן (11.4.2027), בבוקר: הודעה שנייה, עם התאריך המדויק.
ביום הסגירה עצמו: מחליפים את הנוסח באתר לנוסח של "אחרי החג".
נוסח לדוגמה לעמוד התשלום (משלימים את התאריכים לפי החישוב שלכם):
"הזמנות שיתקבלו עד יום [יום], [תאריך עברי] ([תאריך לועזי]), יימסרו לפני פסח. הזמנות שיתקבלו אחרי המועד הזה יימסרו אחרי החג, החל מיום חמישי, כ"ב בניסן (29.4.2027), לפי זמן המשלוח לאזור שלכם. ימי עסקים: ראשון עד חמישי. שישי, שבת, חגים וערבי חג אינם ימי עסקים."
שלושה מקומות, אותו נוסח: עמוד התשלום, עמודי המוצרים של החג ואישור ההזמנה שהלקוח מקבל. כשאחד מהם מתעדכן והשאר לא, הלקוח רואה שני מועדים, ומאמין לזה שנוח לו.
הטעות הנפוצה: לפרסם מבצע לפני שהמועד ידוע. מבצע שמתחיל בשבוע שלפני הסגירה מביא הזמנות בדיוק בימים שבהם יכולת האריזה מוגבלת, כפי שמראה הדוגמה הראשונה. אם רוצים מבצע לחג, עדיף לפתוח אותו בתחילת ניסן ולסגור אותו יחד עם ההזמנות לחג.
אחרי החג: יום אחד, ואז שבוע מלא
היום הראשון למסירה אחרי פסח הוא חמישי, כ"ב בניסן (29.4.2027). לפי לוח החופשות במאקו, "אסרו חג פסח הוא יום לימודים", כלומר יום רגיל. שישי 30.4 אינו יום מסירה, ולכן השבוע המלא הראשון מתחיל ביום ראשון, כ"ה בניסן (2.5.2027). הזמנות שלא נמסרו עד 20.4 יימסרו רק מהיום הזה ואילך. מי שכותב ללקוח "יימסר מ-29.4" ולא "יימסר ב-29.4" נותן מועד שאפשר לעמוד בו.
הזמנות שהצטברו: כל ההזמנות שנכנסו מאז הסגירה יוצאות בבת אחת, ב-29.4 או ב-2.5. אם ארזתם אותן בחול המועד, הן מוכנות. אם לא, הן מצטרפות ליום טיפול ארוך, ושוב חוזר החשבון של הדוגמה הראשונה. כדאי לכתוב ללקוחות של "אחרי החג" מועד שמתחיל ב-2.5, ולהפתיע לטובה אם החבילה מגיעה ב-29.4.
החזרות מהזמנות החג: לפי סעיף 14ג(ג)(1) לחוק הגנת הצרכן, הצרכן רשאי לבטל עסקת מכר מרחוק עד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס (נבו). חבילה שהגיעה ב-20.4 יכולה לחזור עד תחילת מאי. לכן השבוע שאחרי החג הוא גם שבוע של החזרות: לבדוק כל מוצר שחזר, להחזיר למלאי את מה שתקין, ולהחזיר את הכסף בזמן.
מה רושמים אחרי החג: כמה הזמנות נכנסו אחרי המועד, כמה בוטלו, כמה זמן לקחה אריזה בשבוע שלפני הסגירה, ובאיזה יום החבילה האחרונה של החג נמסרה. ארבעה מספרים כאלה מחליפים בשנה הבאה את ההנחות שבדוגמאות.
חנות קטנה, חנות עונתית: מה משתנה, ומה עושים כשחסר נתון
חנות קטנה שבעליה אורזים לבד: כאן ימי הטיפול הם המשתנה העיקרי. אותו אדם שאורז גם עונה ללקוחות, מעדכן את האתר ומקבל סחורה. בשבוע שלפני החג כל אחת מהעבודות האלה גדלה. לכן כדאי לבחור בטבלה את השורה של יומיים טיפול, גם אם ביום רגיל ההזמנות יוצאות באותו יום, ולהשאיר את השורה של טיפול באותו יום לחנויות שיש בהן עזרה קבועה.
חנות עונתית שרוב המכירות שלה לפני פסח: בשבילה החשבון הזה הוא לוח הזמנים של כל השנה. כדאי לסגור עם חברת השליחויות כבר בתחילת אדר ב' את זמני ההעברה, את שעות האיסוף בשבוע שלפני החג ואת האפשרות לאיסוף נוסף, ולא לגלות את התשובות ב-18.4.
חנות ששולחת לכמה אזורים: אם זמני ההעברה שונים, אפשר לכתוב מועד אחד לפי האזור הרחוק, או שני מועדים בעמוד התשלום. שני מועדים נותנים יותר זמן ללקוחות הקרובים, אבל דורשים טופס שמזהה את האזור, ונוסח ברור שלא מבלבל.
כשחסר נתון:
אין זמן העברה בכתב: מניחים שלושה ימים, ומעדכנים כשמגיעה תשובה.
אין מדידה של ימי טיפול: מודדים בשבוע עמוס, ומוסיפים יום.
לא ידוע אם יש מסירה בחול המועד: כותבים ללקוחות לפי 20.4 ו-29.4 בלבד.
אין נתונים משנה שעברה: רושמים השנה את ארבעת המספרים מהסעיף הקודם.
די בסט נותנת שירות לבעלי עסקים ולחנויות אונליין בלבד, ואינה מבצעת משלוח חד-פעמי. חנות ששולחת באופן קבוע ורוצה לבדוק אם השירות מתאים לה, לפני שהיא קובעת את מועד הסגירה לחג, משאירה פרטים בטופס הצעת המחיר: מאיזה יישוב יוצאים המשלוחים, ומה ההיקף החודשי. עוד על ניהול המשלוחים של חנות: משלוחים לחנויות אונליין.